מתי ניתן לטעון לרשלנות רפואית?
על פי חוקי מדינת ישראל, אדם רשאי לטעון לרשלנות רפואית כאשר נרגמו לו נזקי גוף כתוצאה מטיפול רפואי רשלני מרופא, אחות, רוקח וכל אדם העוסק במקצועות הרפואה ופרא רפואה.
בכדי לתבוע בגין רשלנות רפואית יש קודם להוכיח כי אכן נגרמה רשלנות לפי שלושת הקריטריונים הבאים:
- יש להוכיח כי הנתבע חייב לתובע את חובת הזהירות המושגית
- האם הנתבעים הפרו את חובה זו?
- האם ישנו קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם
חובת הזהירות המושגית
חובת הזהירות, כשמה כן היא, היא חובה של הרופא המטפל לנהוג בזהירות במקום שניתן לצפות נזק, כענין טכני. חובה זו קיימת אלא אם קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה.
חובת זהירות קונקרטית
במידה וישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, יש לבחון האם חובת הזהירות קיימת עבור הנזק הנטען, כלומר, האם בנסיבות הספציפיות של האירוע בגינו תובעים, אדם סביר היה צריך לצפות מראש את התרחשות הנזק ולמנועו. יש לציין שחובה זו קיימת רק בגין סיכון סלתי סביר.
האם לתבוע?
החוק אינו מטיל על הרופא אחריות מוחלטת. הרופא אינו נוטל על עצמו אחריות לתוצאה, אך מתחייב לביצוע עבודתו ברמה סבירה ונאותה, בהתאם לידע המקצועי הקיים באותה עת במקצועו.
ניתן לטעון לרשלנות רפואית כאשר התבצע טיפול שאינו עומד בקנה המידה המקצועי הסביר והטוב.
יש לזכור כי לא כל טעות מצד רופא מהווה רשלנות. הרופא אינו מתחייב לרפא ולא אחראי לכישלון הטיפול כל עוד פעל לפי הידע המקצועי הקיים בעולם הרפואה ולא טעה טעות שרופא סביר לא היה טועה.
*מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו